החלטה בתיק מ"ת 46699-05-13

1.         בפניי בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, במסגרתה עותר ב"כ המבקש להורות על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בדמות מעצר בית בדירה ששכרו הוריו של המבקש במושב " ע'" (להלן: "מקום החלופה"), בפיקוחם וכן אחיו נ' ב'(להלן: " הערבים המפקחים").

2.         מעובדות כתב האישום עולה, כי המבקש הוא בן זוגה של ס.א. אמם של הקטינים ש.ב. יליד 1998 (להלן: "ש.ב."), נ.ב. יליד 2000 (להלן: "נ.ב."), י.ב. יליד 2001 (להלן: "י"), ור.ב. יליד 2003 (להלן: "ר"). נטען, כי במשך שש שנים , בין השנים 2007- מרץ 2012, במועדים שונים שאינם ידועים במדויק למאשימה, גרם המבקש לקטינים נ', י', ר' ו- ש' לבצע בו מעשי סדום ועשה בהם מעשים מגונים.

3.         בתאריך 17/6/13 קבעתי דבר קיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר. עם זאת, הורתי על קבלת תסקיר מעצר בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21 ב' לחסד"פ, אשר יבחן את חלופת המעצר שהוצגה, בדמות מעצר בית בבית הוריו בד' ובפיקוחם.  

            בתאריך 14/07/2013 התקבל תסקיר, ממנו עולה כי המבקש בן 30, רווק ומנהל קשר זוגי עם אימם של הקטינים. טרם מעצרו התגורר בשדרות בדירת עמיגור עם בת זוגו ושבתי בנותיהם המשותפות בגילאים 3 ו-2. בת הזוג הינה גרושה ואם ל-4 ילדים בטווח הגילאים 10-15 אשר שוהים במסגרת חוץ-ביתית על רקע מתן צו לפי חוק נוער טיפול והשגחה.

            שירות המבחן מציין, כי המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה על רקע מצוקה כלכלית. המבקש מתקיים מקצבה על רקע נכות בשיעור של 75%. עוד מציין השירות, כי מחוות הדעת הפסיכיאטרית שנערכה בעניינו של המבקש בשנת 2006, עולה כי המבקש עבר אבחון של האגף לאדם המפגר והוגדר כמתפקד ברמת פיגור שכלי. עוד מצויין בתסקיר, כי בטרם עליית המבקש לארץ, בהיותו בן 15, בארץ מולדתו אזירבייג'אן אושפז כשלוש שנים בבית החולים הפסיכיאטרי. לאחר עלייתו לארץ, לא שולב במסגרת חינוכית כלשהי.

            עוד עולה מהתסקיר, כי המבקש נמצא במשמורת שב"ס בהשגחה רמה ב' על רקע מצבו הפסיכיאטרי, וכן מחשבות אובדניות בעברו. עוד לדברי המבקש בפני שירות המבחן, חווה התעללות פיזית מצד אסירים אחרים במתקן הכליאה על רקע האמור בכתב האישום. המבקש הועבר לבקשת בני משפחתו לאגף אחר. כמו כן, ההשגחה הוסרה ונמצא בקשר מעקבי עם העו"ס בכלא.

            עוד עולה מהתסקיר, כי נבחנה מערכת יחסים של המבקש עם ילדיה של בת הזוג. בני הזוג תיאר כל אחד בנפרד קשר חיובי עימם, כאשר המבקש דואג לשלומם ולצריכהם, וזאת לעומת אביהם, אשר נהג כלפיהם וכלפי האם באלימות. עוד מציין השירות, כי בני הזוג מסרו כי לאחרונה חלה התדרדרות במערכת היחסים בין המבקש לילדיה, כאשר הרקע לכך לתפיסתם הינו, חידוש הקשר של הילדים עם אביהם, ורצונם כי אימם תשוב לקשר זוגי עם האב. נראה כי האישה אמביוולנטית באשר לעתידו של הקשר הזוגי עם המבקש, כאשר מחד מעוניינת לשמר אותו, ומאידך, מתמודדת עם התנגדות ילדיה להמשך הקשר ביניהם.

            הערכת סיכון - שירות המבחן מציין: " אין אנו יכולים לשלול קיומם של דחפים מיניים לא מותאמים ובהקשר לזה אין אנו יכולים לשלול רמת סיכון בהתנהגותו".

            חלופת המעצר שנבחנה - שירות המבחן בחן חלופה בדמות מעצר בית בבית הוריו של המבקש בד', וכן בפיקוחם של הוריו. שירות המבחן נפגש עם אביו של המבקש, בן 60, אינו עובד, מתקיים מהבטחת הכנסה. האם, בת 59. ההורים מתגוררים בד' עם שניים מבניהם. שירות המבחן מציין, כי ההורים הכחישו בפניהם כל בעייתיות בתפקודו של המבקש, ונטו להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים.

            לסיכום, שירות המבחן לא המליץ על החלופה בשל מיקומה הגיאוגרפי, ספק באשר ליכולתה של האם לשמש דמות סמכותית מציבת גבולות עבור המבקש, לבית ההורים מגיעים לביקור ילדיה של אחותו של המבקש - ספק אם ההורים יכולים למנוע מגע בין האחיינים לבין המבקש, קושי של ההורים למנוע קשר בין המבקש לבת זוגו, בשים לב כי בת הזוג נמצאת בחודשי הריון מתקדם. עם זאת, ציין שירות המבחן, כי במידה ותימצא חלופה מרוחקת גיאוגרפית ממקות מגוריו של המבקש (שדרות), וממקום הימצאותם של הקטינים (ערד), לצד השגחה מלאה ואיסור כניסה של קטינים ואיזוק אלקטרוני, יערכו תסקיר משלים.

4.         בהיעדר חלופה הולמת, הוריתי על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, תוך ציון כי שמורה הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר לכשתמצא חלופה הולמת שתיבחן באמצעות תסקיר (ראה החלטה מיום 14/07/2013).

5.         תסקיר משלים התקבל, ממנו עולה, כי ההורים שכרו בית מגורים המורכב משתי יחידות דיור במושב "ע'" וחזרו על הסכמתם ונכונותם לפקח על המבקש, יחד עם בנם נ' בן 23 לסירוגין, וכן התחייבו שלא יבקרו במקום קטינים מבני המשפחה.

            שירות המבחן נפגש עם אחיו של המבקש, נ', בן 23, רווק ואב לילד בן חמש. הילד מתגורר בבית אימו בירוחם. נ' מסר כי הוא עובד כנגר בין השעות 07:30 ועד 17:30. ביטא נכונות רבה לסייע למבקש, מקיים קשר קרוב עם אחיו ומהווה עבורו דמות מכוונת ומדריכה. עוד מסר כי הוא נוהג לבקר את בנו הקטין בסופי השבוע בירוחם.

לסיכום, להערכת השירות - החלופה המוצעת אינה יכולה לתת מענה הרמטי לרמת הסיכון, הן מהבחינה כי לא ניתן יהיה למנוע לחלוטין הימצאותם של קטינים בחלופה זו, והן מבחינת הערכת השירות, בקושי בעמידה בגבולות. לפיכך, לא בא השירות בהמלצה לשחרורו של המבקש.

7.         ב"כ המבקש עתר להורות על שחרורו של המבקש לחלופת המעצר, חרף המלצת שירות המבחן השלילית. נטען כי, המבקש בן 30, זהו מעצרו לראשונה בחייו - עצור קרוב לחמישה חודשים. ביחס לחלופה שנבחנה.  נטען כי, מקום החלופה המוצע - מושב ע',  הינו מושב המרוחק ומבודד, ללא תחבורה ציבורית. הוריו של המבקש יחד עם בנם נ', הביעו את הסכמתם ונכונותם לפקח על המבקש לסירוגין.

עוד נטען כי, החלופה כוללת שלושה מפקחים רציניים, אחראיים אשר יכולו להציב גבולות להתנהגותו של המבקש. עוד נטען כי, ניתן לעבות את החלופה באמצעות איזוק אלקטרוני אשר יציב גבולות חיצוניים למבקש. עוד נטען כי, הקטינים נמצאים במסגרת חיצונית בעיר ערד המרוחקת מרחק משמעותי ממושב ע'. עוד עמד ב"כ המבקש על כך שהמעשים לכאורה נפסקו תקופה ארוכה בטרם הגשת התלונה ובטרם מעצרו של המבקש. עוד עמד ב"כ המבקש על נסיבותיו האישיות של המבקש, כגון מגבלותו ונכותו, וכן על כך שתוך תקופת מעצרו נולדה לו תינקות נוספת.

8.         ב"כ המשיבה מנגד, עתרה לדחות את הבקשה ולהותיר את החלטת המעצר על כנה. נטען כי, המעשים המיוחסים למבקש הם מעשים חמורים, מדובר בעבירות מין במשפחה. עוד נטען כי, התנהגותו של המבקש מעידה על בעייה בשליטה בדחפים מיניים, ועל חוסר גבולות, ואלה מצביעים על מסוכנותו של המבקש לקטינים בפרט ולציבור בכלל. עוד הפנתה ב"כ המשיבה לתסקיר שירות המבחן ולהתרשמות השירות מהחלופה שאינה מתאימה. עוד נטען כי, אימו של המבקש הותירה רושם בפני שירות המבחן כדמות פסיבית. עוד נטען כי, הערב הנוסף להורים, הבן נ' עובד בשעות היום, כמו כן, הינו צעיר מהמבקש וקיים קושי שיעמוד לאורך זמן בהתחייבותו, כערב וכמפקח עבור המבקש. עוד עמדה ב"כ המשיבה על הקושי להבטיח שבת זוגו של המבקש תעמוד בהתחייבותה שלא להביא את הקטינים לביקור בכתובת החלופה. 

9.          בעניינו של המבקש התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית (מיום 23/5/13) לפיה המשיב בעבר אובחן כבעל פיגור שכלי (על פי בית חולים פסיכיאטרי ברוסיה בהיותו בן 8 שנים). במשך שהותו בהסתכלות לא ניצפו סימנים פסיכוטים או אפקטיביים כלשהם. אינו סובל ממחלה נפשית כלשהיא. אינו זקוק לטיפול ואישפוז בבית חולים פסיכיאטרי . יכול להמשיך את התהליכים המשפטיים.

10.        עוד בעניינו של המבקש במסגרת התיק העיקרי, התקבלה חוות דעת של הוועדה לאבחון האדם המפגר - לפיה המבקש מתפקד ברמה גבולית, רמה שאיננה בתחום פיגור שכלי. מבחין בין טוב לרע, מותר ואסור. מכיר תפקידים בבית משפט, מסוגל לעמוד לדין, ואחראי למעשיו (ראה חוות דעת מיום 7/10/13).